אין מראה מפחיד יותר מילד שמפסיק לנשום ונעשה כחול. לפני שהילד נעשה כחול, הוא בדרך כלל בוכה, ובשיאו של הבכי הוא עוצר את נשימתו, לא מגיב לסביבה, ואף נראה רפוי וחסר רוח חיים. מסיבות ברורות בהחלט, ההורים נלחצים מאוד, אך למעשה מדובר בתופעה מוכרת הנקראת "תסמונת עצירת הנשימה", וכ-5% מהתינוקות בגילאי חצי שנה עד שנה וחצי מהווים חלק מהתופעה, שחולפת מעצמה בגילאי הילדות המוקדמים. מה עושים במקרה של עצירת נשימה?
דעו את התסמינים
התקפי עצירת נשימה יכולים להיות מלווים בהכחלה של העור, או בהתפתחות של חיוורון. הצורה הראשונה של ההכחלה נפוצה יותר, ונגרמת בדרך כלל בעקבות תגובה רגשית של התינוק, המתוסכל מכך שלא מימשו את רצונו, מתוך עלבון, או מתוך הרגשה שכועסים עליו.
הבכי שמתפתח על רקע חוסר שביעות הרצון או התסכול, גורם לכך שהתינוק לא שואף אוויר ונושם מחדש תוך כדי הבכי, ועוצר את נשימתו. מיד לאחר מכן העור מכחיל, והגוף נעשה רפוי. התקף כזה נמשך לרוב כדקה, ובסיומו הילד יחזור לערנות מלאה, או ירדם לשעה שעתיים (תלוי בגיל).
כיצד מטפלים בהתקף עצירת נשימה
חשוב להדגיש – התקפים אלה אינם גורמים לנזק עבור הילד או הילדה, לא בטווח הקצר וגם לא בטווח הארוך. הטיפול בהתקפים אלו מתרכז בעיקר בתמיכה ובהרגעה של ההורים המבוהלים, ובמתן הסברים מפורטים אודות התופעה החולפת מעצמה וללא בצורך בהתערבות כלשהי.
הורים רבים הופכים את הילד עם הראש למטה, סותרים על פניו, או מתיזים עליו מים – כל אלה מיותרים לחלוטין! ההתקף חולף מעצמו תוך זמן קצר. נסו להישאר רגועים ככל האפשר, ותנו לו לעבור.
למה זה קורה
הרקע לתופעה אצל מרבית התינוקות והילדים המפתחים את תסמונת עצירת הנשימה הוא לרוב משפחתי, אך המחקרים מצביעים על קשר בין תופעה זו לבין רמה נמוכה של ברזל בדם התינוק. פתרון הולם להפחתת ההתקפים יכול להיות תיסוף בברזל, והוא עשוי להוביל להטבה משמעותית בתסמינים ואף להיעלמותם.
אם מדובר בהתקפים מרובים בעלי אופי קשה במיוחד, רופא הילדים המטפל בילד עשוי לשקול טיפול תרופתי. בכל מקרה של אירוע עצירת נשימה יש לדאוג שהילד לא ייחבל, אך אין צורך בפעולות החייאה למיניהם, שכן רוב הילדים יתעוררו תוך פחות מדקה וישובו לפעילות מלאה.
לסיכום
המראה של ילד חסר נשימה בגוון עור כחול הוא מראה מלחיץ ומחריד עבור רובנו המכריע. עם זאת, חשוב להבין את טיב התופעה של עצירת נשימה בילדים ודרכי הטיפול בה, ולשמור על קשר עם רופא הילדים המטפל בילד במידת הצורך. הפסקת נשימה היא לרוב אירוע מבהיל, אך הוא אינו גורם לבעיות. יש לאבחן את הבעיה אצל רופא מומחה, ולשלול בעיות העשויות לנבוע על רקע נוירולוגי או לבבי.