נשים מספרות על B.O.T

שירי כתבה על תהליך B.O.T לפני הלידה השנייה:

מאז הלידה ידעתי שמשהו אצלי בפנים השתנה. חשבתי שתהיה לי לידה טבעית מדהימה. הייתי מוכנה אליה ושמחה לקראתה. הגעתי לחדר לידה שמחה שסוף סוף התחילו צירים בסוף שבוע 42. באינטראקציה עם רופא במיון יולדות היה רגע שזעזע אותי מבפנים ולא היה לי איך להתמודד איתו באותו רגע חוץ מלהתנתק מעצמי.
היתה חווית לידה קשה –יומיים צירים בלי מאלחש, עוד 15 שעות בחדר לידה עם אפידורל וכל הזירוזים. ואחרי כל זה – רק 4ס"מ פתיחה.מצב של תשישות טוטאלית.
בסוף היה קיסרי. תחושת הכישלון הייתה גדולה, ופשוט הייתי בשוק מכל מה שעברתי שם.

כל הסיפור של הלידה התארך ליומיים וחצי, עם התאוששות קשה מהניתוח ומשם – טיפול בתינוק שלא ישן טוב, ועם חור גדול בתוכי שנבע מכל מה שעברתי בלידה. עם הזמן שעבר הבנתי שחלק גדול ממה שהייתי, נעלם. – השמחה שלי, האופטימיות, האמונה שיהיה טוב,הביטחון שלי בחיים, בעצמי.הכוח שלי גם הכוח הפיזי, וגם הנפשי.

כאילו שהזדקנתי בבת אחת. נהייתי ממורמרת, צינית וקנאית. הרגשתי מתחתי תהומות של דיכאון, של חושך, שרק שמרתי כל הזמן שלא אפול לתוכם. ידעתי שאני צריכה לטפל בעצמי.
חשבתי אפילו שלא אוכל שוב להיכנס להריון אלא אם כן אטפל בזה, אבל דווקא נכנסתי להריון מתי שרציתי.

בכל מהלך ההיריון אמרתי לעצמי ולמי ששאל על הלידה: "אני אבוא, שינסו להוציא את התינוקת מלמטה,אם לא הולך – שיוציאו בקיסרי, כל עוד אני מחוברת לאפידורל – לא אכפת לי." שמעתי את עצמי אומרת את זה שוב ושוב וזה צרם לי אבל לא יכולתי להתמודד עם זה,עם המחשבה על עוד לידה. לא רציתי להיות מעורבת, לא רציתי לקוות ושוב להתאכזב. לא רציתי לחוות שוב את התחושות הנוראיות שחוויתי במהלך היומיים וחצי האלה.

רציתי טיפול בטראומת לידה, אבל לא רציתי טיפול אנרגטי רוחני, וגם לא פסיכולוג. לא רציתי שיכניסו לי שטויות לראש.שיגידו לי מה אני חווה ומה אני צריכה לעשות. למזלי המליצו לי על קרן. כבר כשקראתי את המאמרים שהיא כתבה ידעתי שזה מה שאני צריכה. הטיפול הוא בדיבור, ממוקד בתחושות של הגוף.

הגוף שלי לא משקר, אני יודעת שאם בטיפול עוזרים לי להיות מודעת לתחושות של הגוף ולכל מה שעולה משם, אז אני יכולה לבטוח שיעזרו לי להתחבר באמת לעצמי ולא לכל מיני רעיונות חיצוניים. הגעתי אליה בחודש שמיני. 3 פגישות – שינו לי את החיים. הייתי בשוק מהתחושה הפיזית הכול כך ברורה שהשתנתה אחרי הפגישה הראשונה – פתאום היה לי כח. פתאום התבהרו לי דברים בפנים. אחרי הפגישה השניה פתאום העזתי לקוות שתהיה לי לידה טובה, וואגינלית,רגילה. העזתי להגיד שזה מה שאני רוצה.

מאז הפגישה השלישית אני מלאת חיוניות ושמחה.כל מי שהייתי חזר אלי. מרגישה שוב צעירה, מתחדשת, מחוברת. אני בסוף חודש תשיעי, מלאת אנרגיות כמו שלא הייתי כל ההיריון. שמחה לקראת הלידה ובוטחת שיהיה טוב.
הבנתי שברגע של חוויה טראומטית, משהו קורה במערכת העצבים, והאנרגיה נתקעת. תוך כדי טיפול האנרגיה הזאת משתחררת. מה שמדהים אותי, זה כמה הדבר הזה הוא מוחשי בפנים.
אני רואה את איך שזה היה תקוע – בחוויה שנעלם לי חלק גדול מעצמי, ואני חווה בבירור את איך שכל זה חזר אלי,כמו גל של אנרגיה שהשתחרר. זה פיזי,רגשי ומנטאלי ביחד. והטיפול כל-כך פשוט.

דיברנו ובעיקר דיברתי הרבה, וקרן הנחתה אותי לשים לב לתחושות של הגוף ולבטא אותם בדיבור או תנועה או פלסטלינה. רגע חזק מאוד שהיה, הוא כשיצרתי בפלסטלינה את איך שהגעתי למיון בבית חולים – זקופה עם תחושת מרכז חזקה ושמחה, ואח"כ את איך שיצאתי משם – מתוך הלב עברה תחושה אל הידיים והם מעכו את הפלסטלינה,ואז עשו בה חור גדול באמצע. ככה בדיוק יצאתי משם, בלי מרכז, בלי זקיפות קומה, בלי שמחה, מפורקת.

זה היה רגע שנתן לי כל כך הרבה. עד אז כבר השלמתי עם זה שהגוף שלי לא בנוי ללידה,לא יודע לייצר פתיחה. מאותו רגע הבנתי שמשהו מאוד גדול ורע קרה לי שם במיון. משהו שלא השאיר לי סיכוי להתאפס, למצוא שוב את הכוח ללידה פעילה. איבדתי ביטחון, איבדתי את עצמי. התנתקתי. זה כואב ועצוב, אבל זה נותן לי תקווה שעכשיו כן אצליח, שכן יש לי את היכולת לפתח לידה טובה.
הפגישה האחרונה הוקדשה לכל מה שאני צריכה ללידה הקרבה. קרן הנחתה אותי לנסח לעצמי ולדייק את התחושות והרצונות- ביטחון, תמיכה, להיות עטופה, שיהיה מי שיאפס אותי, ועוד הרבה דברים. זה הוביל אותי לכתוב במפורש את כל מה שאני צריכה, ולמצוא דולה שמתאימה, ומכאן להרגיש מוכנה, שמחה וחזקה לקראת הלידה.

יש עוד כמה ימים… ואני מאושרת. תודה!

שירי כתבה לי מייל אחרי הלידה:

הי קרן, ילדתי סוף סוף בשבוע 42 – אמנם נגמר בקיסרי אבל היה מדהים. בעלי והדולה היו מדהימים. כולם מסביב במקום הזה הם דוגמא לתקשורת מכבדת. אני מרגישה גיבורה, חזקה, מועצמת כאילו שילדתי רגיל. פחות כואב לי הגוף מבפעם שעברה, אני חזקה עם תאבון בריא והמון שמחה. התהליך שהתחלתי איתך בנה אצלי חוזק פנימי שעשה אותי מאוד מדוייקת וקשובה לעצמי בתוך הלידה. ביקשתי מה שרציתי, דרשתי וצעקתי אם הייתי צריכה להתעקש וידעתי בדיוק מה נכון לי ומה לא. כל רגע בלידה הזאת, עם כל הקושי שהיה בה, היה תיקון אחרי תיקון לחוייה הקודמת.

הרופאים מופתעים מההחלמה המהירה שלי, ואני מרגישה מבפנים את השמחה והחוזק הפנימי שמרפאים אותי. תודה , חיבוק גדול! שירי

אה ועוד משהו קטן אבל חשוב…
אחרי הלידה הראשונה לא הצלחתי לחזור למשקל הרגיל שלי. נשארו לי 10 קג שלא ירדו.
אחרי הטיפול איתך, פתאום כולם התחילו להגיד לי שאני נראית מעולה. בחודש תשיעי פתאום רזיתי ונראיתי טוב יותר. עכשיו אני עוד לא שבועיים אחרי לידה וכבר ירדה כמעט כל הבטן, מה שלקח בערך שנה בלידה הקודמת. הגוף נהיה יותר צר ואני מרגישה מבפנים שזה ממש קשור לאנרגיה שהיתה תקועה והשתחררה בטיפול.

אז…בנוסף להכול זאת גם אחלה דיאטה :-)

השאר תגובה