איך להצליח ל..

אם רק נישאר בשאלת ה – איך להצליח ל.. – (להרים סדנה, לכתוב פוסט שגורף לייקים, לשחרר את הפחד, ללדת בלי אפידורל) אנחנו עשויים לפספס את הבקשה העמוקה שמחכה לנו שם מתחת לשאלה.
אני שמה לב ששאלות ה"איך להצליח ל…" גורמות לי לנוע בחוסר נוחות על הכיסא. ולא כי הן לא חשובות. דווקא כי הן חשובות מאד אבל העניין הוא שלרוב, אם רק נישאר בשאלת ה – איך להצליח ל.. – אנחנו עשויים לפספס את הבקשה העמוקה שמחכה לנו שם מתחת לשאלה. (משהו הרי גרם לנו לרצות כל כך להצליח ב.. אבל עכשיו שכחנו שהוא קיים כי אנחנו עסוקים כל כך בלנסות למצוא דרכים איך להצליח).
אם כאנשי מקצוע נישאר רק בתוך הניסיון לעזור לאדם שמולנו להצליח ל… – אם רק נרעיף עצות וטיפים וסיפורי הצלחה מעוררי השראה של דרכים יעילות (כמו שקורה יותר מדי פעמים בקבוצות הפייסבוק השונות וגם סתם בשיחות) הוא/היא יישארו עם הרבה מאד מידע חשוב – אבל עדיין רק עם האופציה של: "הצלחתי" או "לא הצלחתי ".

אפשר לראות את זה דרך תופעה מאד בולטת בעולם הלידה: אחוז גבוה של נשים אחרי לידה שהייתה לא מוצלחת עבורן, אחרי קשיי הנקה או אחרי ניתוח קיסרי, מחפשות בכל מקום אפשרי את הדרך שבה יוכלו הפעם להצליח: להצליח להניק, להצליח ללדת אחרת, להצליח ללדת לידה ואגינלית (ולא קיסרי). הן מספרות שחוסר המנוחה הזה לא עוזב. הן מחכות להריון הבא כדי שהפעם זה יהיה אחרת ואם אין עוד היריון, הן ממשיכות ומחפשות את הדרך לחיות עם הכמיהה שלא עוזבת, (או למצוא איך לשחרר אותה) הן מתאבלות זמן רב על אי מימושה. כמו ממשיכות לחפש משהו בתוך עצמן.
חוסר המנוחה שלא עוזב והחיפוש המתמיד מסמן שיש כאן עוד, שיש עוד מעבר. שיש כאן משהו תת קרקעי, שאינו גלוי לעיננו אבל שמזיז את האדמה שלנו- ומחכה .. הכמיהה הזו כל כך חזקה, שהיא כפי הנראה עמוקה ורחבה הרבה יותר מכל הבנה ופרשנות שכל אחד מאיתנו יתן לה. והיא מסמנת שיש כאן הזדמנות, שאולי כדאי לעצור ולשאול – כי יש שם משהו שמחכה.

וכדי להזמין את ה'משהו' שמחכה להופיע בפנינו, השאלות שלנו צריכות להיות אחרות. אלו לא שאלות של ציר ההתקדמות אלא שאלות של שכבות:
למשל: מה הדבר בתוכי שלא הצליח להתממש? (כשהלידה שרציתי לא התממשה) או: מהי הבקשה העמוקה שנמצאת שם מתחת לכמיהה הבוערת להצליח ללדת? או: מה בעצם עוד איבדתי? (כשאיבדתי את ההנקה).
התשובות לא יופיעו מיד, כי הן בעומק, וכי גם להן לוקח זמן להיפתח. וכשהן יופיעו, זה לא יהפוך את הקושי לקל יותר, אבל לרוב, משהו בתוכנו בהחלט ירגיש הרבה יותר בחיים. (ולפעמים אולי אפילו יוביל להצליח ב… )

העניין הוא כזה, אירועי חיים משמעותיים ובינהם הריון-לידה-הפלה-הנקה והורות – אם נקרא להם מוצלחים או לא מוצלחים –הם פוטנציאל להעמקת המגע עם החיים שבתוך החיים.  וזו ההזדמנות שנקרית בדרכנו, וזה סוג החקר אותו ה B.O.T מציע.   זהו ליווי שמזמין את האישה/הזוג בתקופה הזו, להכיר את חומרי החיים שלהם, כמצע שיאפשר לתפוס את גל ההזדמנות הזה שיכול לשאת אותם למחוזות חדשים.

והתמונה מתארת רגעים בהם אני נפגשת עם רונה בקפה של גבריאלה ורות בפרדס חנה, רגעים בהם אנחנו לא מנסות להצליח בשום דבר. (מאחורי השייקים הבריאים אפשר לגלות את הכוסות של הקפה שכבר שתינו, עם קפאין, ועם חלב רגיל, וגם שאריות של עוגיה מלאת גלוטן 

השאר תגובה