תראו מה קרה כאן בארץ בתחום הלידה בשני העשורים האחרונים:

(זו רשימה חלקית כמובן ואשמח לתוספות מידע או לדיוקים מספריים  למי שיש)      

ב1996 היה כנראה רק קורס אחד לדולות בארץ (אולי שניים..) , ב – 2016,  עשרים שנה אחרי , יש לפחות  12 קורסים ברחבי הארץ להכשרת דולות ומדריכות הכנה ללידה.
ב 1996 היו שלוש מיילדות בית מוסמכות (ואולי עוד שלוש או ארבע CPM?)  נכון ל 2016   נדמה לי שיש כמעט שלושים..   הדרכת הנקה, שהיתה בתחילת שנות ה 90 רק תנועת התנדבות קטנה, הפכה למקצוע מוכר של יועצות הנקה בהסמכה בינלאומית ומרפאות הנקה שכוללות גם רופאות הנקה. דולות פוסט-פארטום (שזה – ליווי ותמיכה לאחר הלידה –  כמו שמיכל גרוס קוראת למקצוע הזה) הפך לתחום התמחות שהולך ומתרחב בארץ וגם קורסים להתמקצעות ספציפית בהנחיית קבוצות של אימהות ותינוקות אחרי לידה התפתחו בתקופה הזו.

ואני רוצה רגע לעצור ולשאול דווקא מנקודת המבט של כמות הנשים הרבה שפונה למקצועות הלידה והתמיכה סביב הלידה – איך זה שכל כך הרבה מאיתנו בעשורים האחרונים מבקשות מקצוע שמחובר לשדה הלידה? מה חיפשנו? מה ניסינו ליצור?

אולי זה העבר שרצינו לשנות והעתיד שניסינו ליצור.   אולי בלי שהבנו זאת, זו תופעה שקשורה לעבר המשותף של כולנו כאן, אולי.   שרדנו את השואה, שרדנו את המלחמות, שרדנו את הקמת המדינה ואת תקופת הצנע. ועדיין לא פשוט כאן, אבל אולי אחרי כל זה, אנחנו רוצות להדגיש את החיים – להניק עוד ועוד עד אשר תהיה מוטבעת בתינוקות שלנו חוויה של שפע ולא רעב, לישון איתם יחד במיטה המשפחתית במקום לשלוח אותם ללינה המשותפת בבית התינוקות בקיבוץ, לייצר להם סביבה רכה- כל כך רכה כך שלא יהיה סיכוי שהנוקשות החוסמת שפיתחו הורינו מרוב שמירה על גבולות המדינה -תעבור גם אליהם.
ואולי זהו פצע הנשים ההיסטורי.  אולי קיווינו, שאם נסכים להתקרב ולגעת בדם הלידה ונערבב אותו עם קצת חלב-אם נמצא את השיקוי המרפא לכאב הנשיות העתיק שאנחנו סוחבות איתנו בעצמות האגן ובלסת התפוסה. ואולי, אולי דרך העיסוק בעולמות ההיריון והלידה אנחנו מנסות להחזיר לעצמנו את  החיבור ההוא שחיפשנו.  

ועם כל ההתרחבות המקצועית הזו, בזמן הזה עוד משהו קורה.  בזמן שמקצועות הלידה מתרבים מאד והתודעה הציבורית (וגם הרפואית) אודות לידה והנקה עברה ועוברת שינוי – המושגים צמיחה אישית והתפתחות פנימית מתווספים לשדה הלידה.  
יותר ויותר נשים כבר לא מתמקדות רק ב – איך לעבור את הלידה בשלום או להצליח להניק –  הן מבקשות גם לגדול.
יותר ויותר ועוד יותר, אנחנו מבינות בתוכנו,
כי אירועי החיים המשמעותיים האלו של הריון /לידה/הפלה/הנקה/הורות –
אם נחוו כמוצלחים או לא – כאחת, הם פוטנציאל לצמיחה שלנו,
להעמקת המגע עם החיים שבתוך החיים.

השאר תגובה