לזוז עם המים – סיפורים קצרים על תנועה שיודעת

פעם כששאלתי את דורון איך הוא ידע לזהות מאיפה הנזילה ההיא, אחרי שארבעה מומחים חיפשו ולא מצאו – הוא אמר לי: "אני פשוט זז עם המים שבתוך הצינורות" עיקמתי את הפרצוף וביקשתי הסבר.  הוא היה קצת חסר סבלנות ואמר: "אין כאן מה להסביר. כמו שאמרתי, אני הופך להיות המים שבתוך הצינורות.    אני יודע הרי מאיפה המים נכנסים לבית אז משם אני מתחיל.  ואני ממשיך לזוז עם המים לאורך הצינורות, את רואה, ככה לכאן ואז לכאן ואז לשם.. ובנקודה מסוימת אני מרגיש שאני לא יכול להמשיך .. אז שם כנראה משהו מפריע לזרימה".     אני זוכרת את עצמי מקשיבה למילים שלו אבל בעיקר אני זוכרת איך הגוף שלו זז ו'הדגים' לי את תנועת המים, עד שברגע אחד הוא נעצר. אבל מה זאת אומרת אתה מרגיש ש'אתה לא יכול להמשיך'? המשכתי לשאול.  איך בעצם אתה מרגיש את זה?  "אני מרגיש", ענה לי והלך.

***

רונה סיפרה לי לא מזמן על בוקר שהתכוונה להכין בו הרצאה מסוימת. בכל פעם בה היא התיישבה וניסתה לכתוב משהו – שום דבר לא קרה,  ולאחר זמן קצר היא קמה הסתובבה ויצאה מחדר העבודה אל הבית. היא תיארה איך כל זה חזר על עצמו במהלך רוב אותו הבוקר.  לאחר מספר פעמים כאלה, היא עצרה ושמה לב לתנועה שחזרה על עצמה:  הסתובבות עם הגב למחשב- יציאה מחדר העבודה– כניסה אל הבית.   זה הביא אותה  לנסות ולחזור על אותה התנועה שזיהתה, אבל עכשיו מתוך התעניינות בחוויה שהתנועה מביאה איתה.   אופן ההתעניינות המסוים שיצרה,  הוביל לאינפורמציה משמעותית עבור ההרצאה, שהייתה קשורה ליצירתיות ולמעבר בין מרחב 'ביתי' למרחבים אחרים.

***

בעיצומו של פרויקט שכולל איסוף של חומרים שכתבתי בנושאים שונים וגיבושם לכדי דרך בעלת כיוון,  עברתי תקופה של  כאבים מטרידים באזור הבטן העליונה. הכאבים הלכו וחזרו, הבדיקות והצילומים לא הראו דבר, הייתי די מושבתת והפרויקט בינתיים הרגיש כמו לא מצליח להתקדם לשום כיוון.
בהתמקדות עם האזור הכואב, הופיעה תנועה שמתחילה מאזור העורף ויורדת עד לבטן העליונה, התנועה חזרה על עצמה שוב ושוב. הילה, שקיטרתי לה שכואב לי מדי, הציעה שנחקור עוד את המסלול  שהתנועה מספרת עליו. פתחנו ספר אנטומיה ופגשנו את עצב הואגוס שמקשר בין האזורים האלו. הספר סיפר שזהו עצב ארוך המעצבב עוד הרבה מאד איברים ואזורים וחיפוש  בגוגל גילה לי גם ש vagus  היא מילה לטינית שפירושה– wandering  - שיטוט חסר כיוון.   וכן, זה תאם את תחושת השיטוט חסר הכיוון של התקופה הזו…    כדי להכיר עוד, התמקדתי מנקודת מבט של העצב והזמנתי את עצמי לנוע לאורך המסלול העצבי הזה ולשוטט איתו קצת… המידע שהופיע גילה שאין לו כלל עניין עם כיוון ברור, האיכות שלו היא אחרת: הוא יוצר קשר בין האיברים והאזורים הרבים שהוא מעצבב.
כן.. איכות של יצירת קשר בין אזורים שונים….אהה.    ההסכמה לאפשרות ש 'איכות של קשר בין איזורים שונים'  שהופיעה מתוך התגובה לכאב הפיזי,  מקושרת גם באופן מסוים לפרויקט,  הביאה להתקדמות הפרויקט בדרך שונה לחלוטין.  התנועה שלי השתנתה מלנסות לאסוף את הדברים כדי לגבש כיוון –  אל עבר יצירת הקשר בין הנושאים השונים בהם עסקתי.

***

 את הגשר הזה, גשר המחבר בין ההתרחשות התנועתית הספונטנית ולרוב לא מודעת של הגוף – אל עבר תנועה בעלת משמעות שנושאת איתה אינפורמציה עבורנו, גיליתי כשפגשתי לפני מספר שנים את גישת ה Whole Body Focusing שפיתח קווין מקאבניו. 

ומכיוון שזו גישה המזמינה להפניית תשומת לב ממוקדת להתרחשות של תנועת הגוף הפיזי, לכיוון שלו, ולקשר של הגוף עם הסביבה בה הוא נמצא – אני מוצאת כי קיים פוטנציאל הצלבה רחב של המידע המתעורר משדה זה אל עבר 'תנועות'  'כיוונים' ו'הקשרים' בשדות פעולה נוספים בחיינו.

This is experienced as an inner-directed movement that is purposeful and  intentional as though the body movement itself has   a mind of its own." McEvenue Kevin

הנה למשל כשנטע התמקדה בחוץ היא מצאה את עצמה בהשענות שכזו על העץ…

 

וההזמנה להתעניין עוד בפוזיציה של הגוף שלה עם העץ, הובילה לאינפורמציה על הקשר בין תמיכה וצמיחה. המידע הזה סימן עבורה את כיוון התנועה כרגע לגבי העניין ה'תקוע' שהעסיק אותה.

המידע שנובע מתוך הפנית תשומת לב מודעת לתנועה הספונטנית של הגוף בהקשר לעניין כלשהו, הינו אחד מהיבטי היסוד של WBF  (התמקדות עם הגוף השלם).

** קווין מקאבניו, (McEvenue Kevin)  זיהה אופן ייחודי של עבודה כששילב את המומחיות שלו בטכניקת אלכסנדר עם גישת ההתמקדות שפיתח פרופ' ג'נדלין, ויצר את הנישה הייחודית הזו בתוך עולם ההתמקדות, שנקראת Whole Body Focusing  -  התמקדות עם הגוף השלם. 

הוא גילה שכאשר הגוף מוזמן לפעול כשלם, מתעוררות בו תנועות פנימיות אורגניות, וכאשר נמצאים איתן בקשר in a wholebody way – הן משתפות אותנו בידע שהן נושאות איתן על התנועה קדימה עבור סיטואציית חיים מסוימת.
אופן הנוכחות דרך WBF מביא איתו לא רק ידיעה על משהו, אלא גם תחושת כיוון  – שאליה מכוון הגוף.

 

השאר תגובה