אין לי זמן ללדת

אם נעצור רגע ונבדוק, רובנו נוכל לספר על מעט או הרבה 'לידות' מסוגים שונים שמחכות… : האתר שעוד לא עלה לאוויר, השיר שלא נשלח, העסק שמחכה לצאת לאור -  כי.. זה עדיין לא הזמן,  כי אני צריכה עוד זמן ל…   .
למעט לידת תינוק, כל 'לידה' אחרת כמו פרויקט, עבודה, מיזם, החלטה, יצירה – אפשר יהיה לדחותו לזמן בו "אהיה יותר מוכנה".
אנחנו אומרים: זה עוד לא לגמרי מוכן/שלם/גמור, אני עוד לא מוכנה, לא הספקתי עוד.. אני עוד צריכה ל.. לפני ש..
התחושה של – 'זה עוד לא' – מאפיינת את הרגע שלפני.   את הרגע שלפני יציאה לאור של משהו.  

יש משהו כל כך לא ידוע בללדת. ללדת תינוק או ללדת פרויקט.  אנחנו לא יודעים איך ייראו החיים אחרי הלידה. אנחנו לא יודעים מה ישתנה בנו, מה כבר לא יהיה לנו או מה יאבד לנו בלידה הזו.
אבל כשאישה בהריון – לידת תינוק תתרחש גם אם היא מרגישה שהיא עוד לא מספיק מוכנה, גם אם היא מרגישה שהיא עוד צריכה להשלים כמה דברים. גם אם היא מרגישה עוד לא בשלה ללדת , גם אם היא מרגישה שהיא עוד לא יודעת מספיק על הלידה/האמהות..   גם כשנדמה שכל אלו צריכים עוד זמן, ושלכל הדעות הם חשובים ומהותיים – גם בלעדיהם  – תתרחש לידה.

ולכן יש כאן הזדמנות. כי אם זה לא היה כך, יכול להיות שהיינו דוחים גם את לידת התינוק עד אין-קץ כי הרי תמיד או אני או משהו – עדיין לא מספיק..
כי אולי, אם הייתה לי בחירה, אולי רגע לפני הלידה הייתי מתחרטת.   זה הרי כואב ללדת תינוק, וזה כל כך תובעני לטפל בו כשהוא קטן. אז אולי הייתי מעדיפה להמשיך לקחת לי את החופש רק לדמיין אותו, לטפח את החלום של איך זה יהיה כשהוא יגיע.. מבלי להרגיש כמה זה כבד להחזיק אותו על הידיים. אולי הייתי רק הוגה את הרעיונות שעולים בי עכשיו ולא כותבת אותם. אולי רק הייתי כותבת אבל לא מפרסמת אותם. אולי הייתי ממשיכה לחלום על איך זה יהיה כשהם יהיו בעולם..
מזל שאי אפשר לדחות לידת תינוק,  כי אז אולי לא היינו מרגישים כמה חיים לידה יוצרת אל תוך החיים.

זה נראה כמו בעיה
בסוף ההיריון, כשנשארו שבועות ספורים עד לתאריך הלידה המשוער,  זה כנראה לא הזמן לטיפול זוגי ארוך, גם אם הזוגיות בקשיים. זה גם לא הזמן לעבודה עמוקה על מערכת היחסים הסבוכה שלה עם אמה, או לבניית החדר הנוסף בבית או למצוא עבודה עם משכורת גבוהה יותר.
ובכל זאת, הקושי במערכת היחסים קיים, והחוסר בחדר נוסף קיים – ואולי היא מרגישה שזה מפריע לה להתמקד בלידה, בתינוק, בחיבור בינהם. זה נראה כמו בעיה. אולם אחרי שנים רבות של עבודה עם נשים בתקופה הממוקדת שסביב הלידה – אני יכולה לומר שכשאני שומעת משפט שמתחיל ב:    " אני-לא-יכולה-כי-אין-לי-מספיק_____"   אני מזהה שיש כאן הזדמנות.   

כשהלידה מתקרבת מאד, החוויה הזו של – אין ברירה זה תיכף קורה – נדמית כמגבילה. היא מרגישה כחווית אין-ברירה ולפעמים אפילו כחוסר-אונים כי: 'אין מספיק זמן כדי לפתור את הבעיה עד הלידה'.   אולם דווקא מצב ה –אין זמן- הזה, מכיל בתוכו אלמנט ייחודי אשר עבור נשים מסוימות מהווה פוטנציאל חדש,  הזדמנות לפגוש את האופציה ללדת גם כשלא הכל מוכן ומושלם או ידוע. 

החוויה הזו, שלידת תינוק מביאה איתה לחיינו, מספרת על האופציה להסכים ליצור את התשוקה שלנו בתוך החיים כפי שהם עכשיו, ולא רק כשנגמור את התואר או כשיהיה לנו מספיק כסף או זמן ..
ניסיון בליווי לידות רבות מלמד שתמיד תנועה מתאפשרת. גם כשנראה שאין מוצא. גם כשנראה שאי אפשר ושאין דרך. גם כשאי אפשר לזוז – תמיד יש תנועה פנימית שמתרחשת.  היא רק מבקשת הפניית תשומת-לב מודעת לקיומה. 
ה'נסיבות' – יהפכו בסיטואציות רבות בחיינו ל'תירוץ' לחוסר הנוכחות ולהימנעות מתנועה . עבודה באופן הזה לקראת הלידה (כל לידה שהיא..) מאפשרת לנו לזהות את כל 'זוללי הנוכחות' ולקחת בעלות על המרחב הפנימי שלנו.

 אז קחו את הזמן ללדת…

8 תגובות ל “אין לי זמן ללדת”

  1. נימרה

    קלעת בול!
    תודה

  2. לימור

    ואוו, קרן, אני לגמרי שם

  3. ורד

    את פשוט מנגנת על מיתרי ליבן של כ"כ הרבה נשים……
    מקסים לקרוא אותך!!!
    :)

  4. הילה גלסר

    שיאו מה זה??החשיבה הזאת המילים שלך הם כמו עדות לנו הנשים.היית לי בכתיבתך עדה למחשבות שלי.ממש מסביר את הפריצה שלי בעניי עצמי לאחר הלידה הראשונה …פתאום ביצעתי פעולות ולא רק הגיתי אותם.
    תודה משמח ומאוורר את תעלת הלידה היצירתית שלי.

  5. מורן

    זה בדיוק זה.
    תודה!!

השאר תגובה